כלמידיה היא מהמחלות הנפוצות בתחום רפואת עור ומין כיום בעולם. אמנם המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה בעיקר בקרב נשים וגברים בשנות ה־20 לחייהם אשר פעילים מינית. הגורם למחלה הוא חיידקי והידבקות בה אינה מונעת הדבקה חוזרת בעתיד. במאמר זה נתאר בהרחבה את מחלה זו, כיצד נדבקים בה, כיצד יש לטפל בה ונתמקד בחשיבות של ביצוע בדיקה מעת לעת לנוכחות המחלה.
רפואת עור ומין
הכלמידיה גורמת למחלות שונות בדרכי המין לרבות דלקות של השופכה, צוואר הרחם והשחלות אצל נשים כמו גם, דלקות של השופכה, הערמונית והאשכים אצל גברים. באופן עקרוני תיתכן גם דלקת בפי הטבעת לאחר הדבקה בעת קיום יחסי מין אנאליים. במקרים נדירים יחסית עלולים להופיע גם דלקות במפרקים, בעיניים או בריאות.
גברים מול נשים
נשים שחולות בכלמידיה לרוב לא חשות ברע ובמקרים מסוימים הן יגיעו להיבדק לאחר זיהוי הפרשות חריגות מהנרתיק או דמם נרתיקי קל. במקרים בהם מתפתחת דלקת של האגן הוא עשוי להיות מלווה בכאבים בשיפולי הבטן המלווים בחום. בקרב גברים באה המחלה עשויה לבוא לידי ביטוי בתחושות צריבה בעת מתן שתן והפרשות מאיבר המין. אצל גברים לרוב יהיו תסמינים.
מניעת עקרות
חשוב מאוד להיבדק, הן על מנת שלא להדביק אחרים והן על מנת למנוע התפתחות של סיבוכים מסוכנים של מחלת מין זאת. הדבר נוגע בעיקר לגבי נשים שהסיבוכים של כלמידיה יכולים לפגוע בפריון. התהליך הדלקתי עלול לגרום לחצוצרות להצטלק ולהיסתם דבר שמקשה על היכולת להיכנס להריון ולהגביר את הסיכון להריון מחוץ לרחם, מצב שעלול לסכן את חיי האישה.
בדיקת כלמידיה
בדיקת כלמידיה נעשית בשיטה של זיהוי מולקולרי של החיידק בדגימות הפרשה מאיברי המין או דגימות שתן. מי שמנהל חיי מין פעילים ללא הגנה עלול להידבק בכלמידיה גם לאחר אירוע בודד ולכן כדאי להיבדק לאחר כל אירוע כזה. כפי שיודע כל מי שעוסק בתחום רפואת עור ומין הדרך היחידה למנוע הדבקה בכלמידיה ומחלות מין אחרות היא שימוש בקונדום בכל סוג של יחסי מין.
טיפול בכלמידיה
הטיפול במקרה של זיהוי חיובי הוא הוא מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. התרופות האנטיביוטיות בהן לרב נעשה שימוש לטיפול בכלמידיה הן או אזנניל או דוקסילין. דוקסילין יש לקחת פעמיים ביום במשך שבוע ואילו אזניל ניתנת במנה חד־פעמית. שתי התרופות הללו מצריכות מרשם רופא. בתקופת נטילת התרופות אין לקיים יחסי מין ורק לאחר שבוע מתחילת הטיפול המין הינו בטוח.
לעדכן חודשיים אחורה
החשיבות של ביצוע בדיקת כלמידיה נובעת מהסיכון הגבוה לסיבוכי עקרות בקב נשים שנדבקות במחלה. מי שאובחנה אצלו כלמידיה, בין עם כזו הכוללת תסמינים או בלעדיהם עליו לספר על כך לכל הפרטנרים המיניים שהיו לו במהלך החודשיים שקדמו לזיהוי, על מנת שאלו ייבדקו ויקבלו טיפול אנטיביוטי במקרה והם נדבקו.
אין חיסון
לא ניתן להתחסן מפני כלמידיה ולכן מי שמקיים יחס מין לא מוגנים צרך להיבדק באופן תקופתי מידי כמה חודשים. הטיפול בחשד לכלמידיה נעשה אצל רופא המשפחה ובמידה ויש סיבוכים או צורך מיוחד הוא יעביר את הטיפול למומחה בתחום רפואת עור ומין או לגינקולוג/ אורולוג. ניתן בהקשר זה גם לפנות למרפאות החינם של משרד הבריאות לאבחון ולטיפול במחלות מין.
סכנה לתינוק
חשוב במיוחד להיבדק לכלמידיה בתקופת ההיריון במידה ויש חשש הדבקה מכיוון שהתינוק עלול להידבק בחיידק בזמן שהוא עובר בתעלת הלידה. הדבר עשוי להוביל לדלקת ריאות או דלקת עיניים קשה. הטיפול במקרה של אישה בהריון שמאובחנת במחלה הינו מורכב יותר משום שאסור לה ליטול דוקסילין. לאחר שהאישה מחלימה יש לחזור על הבדיקה בשליש האחרון של ההיריון.
בדיקה פשוטה
הדרך היחידה לאשר הידבקות בכלמידיה היא באמצעות בדיקת מעבדה. מדובר בבדיקה פשוטה כאשר לרוב ניתן להסתפק בבדיקה של השתן אך לעתים יש צורך בדגימה בעזרת מטוש מדויקת מאזור הגוף החשוד כנגוע בחיידק. למי שסובל מסימפטומים בעיניים ניתן לקחת דגימה מהעפעף. רגישותן של הבדיקות לאיתור זיהום בכלמידיה מגיעה למעל ל90%.
מתי יש להיבדק
חשוב להיבדק בכל מקרה בו עולה חשד להדבק. ניתן לבקש לערוך את הבדיקה גם אם לא הופיעו סימפטומים במידה ואתם לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים עם מישהו שאינו הפרטנר הקבוע שלכם. במידה וחלפו פחות משבועיים מאז המגע המיני יתכן שיהיה צורך לחזור על הבדיקה משום שהזיהום עלול להיות מצוי בשלביו הראשוניים.
מקרים ומצבים נוספים
מומלץ להיבדק במידה ואחד מבני הזוג אובחן חיובי או שהופיעו אצלו סימפטומים חשודים. מומלץ להיבדק כאשר אתם לאחר אירוע של קרע בקונדום בזמן קיום יחסי מין. יש להיבדק בכניסה להריון לא מתוכנן כתוצאה מיחסי מין לא בטוחים. כדאי להיבדק לאחר כל יחסי מין לא מוגנים עם פרטנר חדש כמו גם במידה ואחד מבני הזוג קיים יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים אחרים. יש להיבדק גם כאשר בבדיקה גינקולוגית נמצא שתאי צוואר הרחם מודלקים או שקיימת הפרשה.
